הבטן שלי ואני

אחחח , כמה כמה כמה פעמים זה קרה לי !!!

האמת, זה קרה גם להמון חברות שלי . בנינו לבין עצמנו אנחנו מדברות על זה ומתבאסות ביחד על עוד פוקצ'ה עם חמאה או כדור גלידה . אז הגיע הזמן שנאמר, עד כאן, לא עוד ...

אני אישה קטנטונת, עם מבנה גוף סביר . מאז ומעולם הייתה לי בטן עגלגלה, מעט בולטת, בטנונה שלי ורק שלי ...

ואז נכנסתי להריון, ילדתי והבטנונה הקטנה והחמודה הזו, הפכה לבטן . בטן נחמדה ונוכחת . לי קשה להתעלם מקיומה ומסתבר שיש עוד אנשים שקשה להם להתעלם ממנה ...

פעם אחת אפילו זרמתי עם הבחור שחשב שאני בהריון . לא היה לי נעים להביך אותו . ואז זה קרה שוב ושוב, לפעמים זה היה שווה, בייחוד שקמים באוטובוס לכבודך ולכבוד הבטן שלך, אבל עם הזמן זה ממש התחיל להציק ולעצבן אותי, לא ייתכן שכל פעם שאיזה דביל או דבילית ישאלו אותי אם אני בהריון אני אזרום עם העניין, לא מתאים לי בכלל .

השיא היה, שחברת משפחה ליטפה לי את הבטן וקבעה: "איזה יופי, את בהריון ...".

מה??? באמת?? אני בהריון? יאאאאאללה איך לא שמתי לב ויותר חשוב איך לא הרגשתי שעיברו אותי, לפחות הייתי נהנית ...

מה קורה פה לעזאזל? תשעה חודשים אני משקיעה את כל כוחי ומרצי בבטן הזו, מגדלת אותה בנחת, מאכילה אותה, מלטפת אותה, מורחת עליה כל מיני קרמים ועכשיו אתם מצפים שתוך חודש היא תעזוב אותי? מה אנחנו יזיזים ?! יש בנינו קשר חזק, אמיתי, כזה שבא מהבטן ... תעזבו את הבטן שלי במנוחה ובעיקר אותי, תנו לי להיות שמנה עוד קצת, מגיע לי, הרווחתי את זה ביושר . בבקשה את ההבחנות הרפואיות שלכם תשמרו לעצמכם .

בישראל, מהשנייה שהתחתנת, כולם נכנסים לך לשחלות, "נו ... מה עם תינוק ?" ... ומהשנייה שילדת, מצפים ממך לחזור לממדים שהיית לפני, כאילו שעכשיו לא יצא לך אבטיח מהבטן .

אחרי הרבה תסכולים והערות שקיבלתי, החלטתי לקבל את עצמי ככה, עם הגוף החדש שלי, עם הבטן העגלגלה, עם עודפי העור במקומות הכי לא מחמיאים, עם הצלקת בבטן ועם סימני המתיחה - נראה לי שהרווחתי אותם ביושר .

אז החלטתי להכין תשובה מוחצת לכל ה"מחמיאים" ...

"איזה יופי , את בהריון ?" – "לא . אני סתם שמנה"

התשובה הזו פשוט פלא !!! מהשבריר שנייה שהם הבינו שהם עשו את הפדיחה של החיים שלהם, הם מתחילים לתת מחמאות ...

"ממש שמנה , תראי איזה יופי את נראית", "הלוואי שאני הייתי שמנה כמוך" –

באמת הלוואי שהיית, ככה היית מרגישה מה עשית לי עכשיו .

הקבלה העצמית וההבנה שהגוף שלך לא יחזור להיות כמו פעם, היא חשובה מאוד . ואין קשר למשקל . גם הרזות שבנינו יעידו שהגוף לא נראה אותו הדבר, רובנו לא דוגמניות על, אנחנו נשים רגילות, עם גוף רגיל שעבר טלטלה לא פשוטה .

מודה ומתוודה שההערות אכן הפריעו לי . מעבר לתשובת המחץ שלי, קיבלתי החלטה והתחלתי לעשות קצת ספורט . האמת שלקח לי שמונה שנים ושלוש לידות להגיע להחלטה הזו ולבצע אותה .

לטיפים נוספים, קראי את "בשבילך " .